<h1>ראבי"ה סימן רל"ט</h1>
<h2>דף קח:</h2>
אין עושין מי מלח עזים, לצורך מורייס, שהוא תרי תילתי מילחא ותילתא מיא. וקיימא לן כאביי דאמר אין מולחין צנון בשבת אבל ביצה מותרת, דרב נחמן מסייע ליה. [ו]הני מילי כעין כישרי, שחותכים הרבה בקערה, אבל לטבול בו מותר. ולרבא לא תקשה, דאמר בסוף פרק כלל גדול [ע"ה ע"ב] אין עיבוד באוכלין, כדפרישית התם. תני יהודה בן חביבא אתרוג צנון וביצה אילמלא קליפה חיצונה אינם יוצאים מבני מעיים לעולם. פירש רבינו שלמה קליפת ביצה היינו החלבון ולאו דוקא נקט קליפה אלא אגב אתרוג וצנון נקיט לה. ולי נראה [דקליפה] זו היא קרום ביצה הדבוקה בשפופרת הביצה. וקיימא לן מים המלוחין או יין אסור לתת בתוך העין, דמיחזי כרפואה וגזרינן משום שחיקת סממנים. אבל על גבי העין [מותר, ואי עמיץ ופתח אסור. רוק תפל אפילו על גבי העין] אסור, כיון דמאיס מיחזי כרפואה.
